כל מה שלא סיפרו לנו על אוסטיאופורוזיס 

כל מה שלא סיפרו לנו על אוסטופורוזיס מאת טלי רויזמן נטרופתית


מה אנחנו באמת יודעים על אוסטופורוזיס?

רבים ידעו לומר שזאת מחלה הקשורה לעצמות ולמחסור בסידן, ומהו המקור הטוב ביותר לסידן? מוצרי חלב.

ובכן, ההנחה שצריכה מועטה של סידן היא הגורם העיקרי למחלה אינה נכונה.

מצב של מחסור בסידן בלבד מוגדר כ - "רככת עצמות".

לעומת זאת, באוסטופורוזיס יש מחסור של סידן ומינרלים אחרים (מלחי סידן) וכן ירידה במרכיבים הלא מינרלים (קולגן). מטבוליזם תקין של עצם תלוי באינטראקציה של גורמים תזונתיים והורמונליים, כאשר לתפקודי כבד וכליה יש השפעה גם כן.

לרוב יש ירידה במסת העצם מעל גיל 40 בשני המינים, אך נשים נוטות ללקות יותר במחלה בגלל מסת העצם הנמוכה מלכתחילה, עוד לפי גיל 40.

לאוסטופורוזיס גורמים נוספים, שאינם מקבלים התייחסות מספקת מצד הרפואה הקונבציונאלית, ואליהם מתייחסת כתבה זו.


אוסטופורוזיס וסגנון חיים

אחד הגורמים המשפיעים על אוסטופורוזיס הוא סגנון חיים. צריכת קפאין, אלכוהול ועישון מביאים לעלייה בסיכון לפתח את המחלה, בעוד פעילות גופנית קבועה מורידה סיכון. למעשה, למרות חשיבות השיקולים ההורמונליים והתזונתיים, פעילות גופנית היא קריטית ביותר בשמירה על עצמות בריאות.

מחקרים רבים הראו שלכושר גופני תפקיד חשוב בשמירה על צפיפות העצם. פעילות גופנית המורכבת משעה אחת של פעילות מתונה, שלוש פעמים בשבוע הראתה יכולת למנוע איבוד עצם ואף העלתה צפיפות בנשים אחרי גיל המעבר!

לעומת זאת חוסר בתנועתיות הכפילה את כמות הפרשת הסידן בשתן.


גורמים תזונתיים

ישם מספר מרכיבים תזונתיים, החשדים כגורמים לאוסטופורוזיס:

צריכת סידן נמוכה - צריכת זרחן גבוהה
דיאטה עשירה בחלבון
צריכת מלח גבוהה
צריכה דלה של מינרלים


תזונה צמחונית קשרת לסיכון נמוך יותר לאוסטופורוזיס. הדבר לא נובע מצפיפות עצם גבוהה יותר של צמחונים, אלא מאיבוד קל יותר של עצם. הגורם המשפיע ביותר בתזונה הצמחונית הוא צריכת חלבון מועטה. ישנן תרבויות בהן לא צורכים כלל מוצרי חלב ותזונתן מכילה 170-470 מ"ג סידן ביום. למרבה הפלא, דווקא בקרב תרבויות אלה קיימים שיעורים נמוכים של אוסטופורוזיס.

דיאטה עשירה בחלבונים ובזרחן קשורה בהפרשת סידן גבוהה ביותר.

צריכה רבה של חלבון בתזוה מעלה את רמת החומציות בשתן ואז הגוף כ - "מנגנון הגנה", מפריש סידן מן העצם, במטרה לנטרל חומציות זו.

בנוסף, זרחן וסידן מתחרים על אותם הקולטים בתא, כך שבצריכת מזונות המכילים את שניהם (כמו מוצרי חלב למשל), הזרחן מנצח והסידן כמעט שאינו נספג.

תזונה עתירה בחלבון נפוצה בארה"ב, וכראה מהווה גורם משמעותי ביותר בעלייה במספר החולים, דווקא במדינה זו.

גורם תזונתי נוסף בעל השפעה הוא סוכר מזוקק. במעקב אחרי צריכת סוכרים, נמצא כי קיים תהליך דומה, בהפרשת סידן מהעצם לדם ובשתן. אם לוקחים בחשבון שהאמריקאי הממוצע צורך ביום 125 גר' סוכרוז, 50 גר' סירופ תירס וסוכרים פשוטים נוספים, כוס משקה ממותק עשיר בזרחן בצמוד לארוחה חלבונית, לא נותר עוד לתהות מדוע המחלה כ"כ נפוצה במדינה זו.

משקאות קלים מכילים כמות גבוהה של זרחן ונטולי סידן לחלוטין- מה שמוביל לרמות גבוהות של זרחן בדם ולהפרשת סידן מהעצם. כיום, ארה"ב מדורגת במקום הראשון בצריכת משקאות קלים וישראל צועדת בעקבותיה.

מחקרים רבים הראו שצריכת משקאות קלים ע"י ילדים מעלה את הסיכון לאיבוד סידן עוד בגיל ההתבגרות ולירידה ברמות הסידן בדם (המצביע על הפרשה מוגברת של סידן בשתן).

בעיה נוספת היא סוג הסידן.

כיום, סוג הסידן הזמין והנפוץ ביותר הוא "סידן קרבונט" (קלטרייט, קלצ'יצ'ו וסוגי סידן נוספים תחת מותגים של קופות חולים וסופרפארם). נמצא שכ 40% מהנשים בגיל המעבר סובלות מתת-חומציות של הקיבה. סידן זקוק לסביבה חומצית בכדי להיספג, כך שרוב הסידן הנצרך בצורת קרבונט, הן כתוסף והן מהמזון, אינו נספג.

ההמלצה - לעבור ל"סידן ציטראט". סידן ציטראט קשור באופן כימי לחומצה ציטרית (מפירות הדר), כך שהספיגה שלו גבוהה בהרבה.


המלצות תזונתיות ותוספים

ירקות ועלים וירקות ירוקים - מקור לסידן וויטמין K, המפעיל חלבון ספציפי שתפקידו להחדיר סידן לעצם.
תה ירוק, חיטה מלאה ושיבולת שועל, סרדינים, שקדים, תאנים יבשות וטחינה.
בורון - מינרל המפחית הפרשת סידן בשתן ב- 44% ומעלה את רמות האסטרוגן הביולוגי הפעיל ביותר וויטמין D. בורון אף מחזק חלק מהשפעות טיפול הורמולי חלופי בנשים בגיל המעבר.
מקורות לבורון: צימוקים, שזיפים, אגוזים, פירות (חוץ מהדר) וקטניות.

תכולת הבורון במזון תלויה בקרקע עליה גדל הפרי הספציפי.

רצוי ליטול תוסף של 3-5 מ"ג בורון ביום.


טיפים לצריכת סידן:

יש לחלק את הסידן למספר מנות במינונים נמוכים. נמצא כי ספיגת הסידן בצורה זו היא היעילה ביותר.מרבית תוספי הסידן מכילים 600 מ"ג לכדור, כשהמינון היומי המומלץ הוא 800-1200 מ"ג ליום. חלוקה ל- 4 מנות לאורך היממה מביאה לעלייה ב- 50% של ספיגת הסידן.
מומלץ לקחת סידן עם הארוחות. ההבדל בספיגה הוא של 25%. בזמן האכילה עולה רמת החומציות בקיבה ובמקביל ספיגת הסידן.
מנה אחת רצוי לקחת לפני השינה. בלילה, כשרמות הסידן בדם יורדות מתרחש עיקר הפירוק של העצם. ע"י נטילת סידן לפני השי ניתן להקטין את מידת הפירוק.
תוסף מסוג סידן קרבונט מומלץ לקחתו עם כוס מיץ תפוזים.


ויטמין D - 400 יחידות ביום
מגנזיום - 400-800 מ"ג ביום


העצם היא איבר דינאמי, רקמה חיה הדורשת תזונה איכותית וגירוי תנועתי מתמיד. חשוב לזכור כי המטרה הראשונית בטיפול היא מניעת המחלה, במקרים קשים ההמלצות הניתנות צריכות להיות מלוות בטיפול רפואי מתאים